עמוס עציוני, תל אביב 7.1.2009
61% . נשוי + 1. + 4 נכדים.
נולד ב 1926 בכפר יהושע. בגיל 13 הצטרף להגנה ועבר קורס מ"כים ביגור. ב 1948 מלחמת השחרור תפסה את עמוס בלימודים בטכניון בחיפה. הוא הצטרף למאמץ המלחמתי. התפקיד שהוטל עליו היה ארגון שיירות אספקה מזיכרון יעקב לחיפה שהיה עליהן לעבור דרך כפרים ערבים ששלטו על הכביש. לאחר כשלושה חודשים הוקם כוח של סטודנטים מהטכניון שסופחו לחטיבת כרמלי עימם השתתף ב"מבצע ג'בע" לכיבוש הכפרים הערבים ששלטו על כביש זיכרון יעקב – חיפה, ובכיבוש כביש חיפה – עכו – נהרייה על מנת לאפשר אספקה סדירה ליחיעם הנצורה. כמו כן השתתף בכיבוש ג'נין ובהגנה על ישובי הגליל. עמוס נפצע בקרבות משמר הירדן. יחידתו של עמוס נשלחה לכבוש את משלט ירדה שחלש על משמר הירדן הכבושה מזה כמה חודשים על ידי הסורים. בקרב זה נפלו 30 מחבריו. עמוס נפצע מכדור בירך ואיבד דם רב. הוא פונה לבי"ח הסקוטי בטבריה ולאחר כשבוע נאלצו רופאיו לקטוע את הרגל מתחת לברך כדי להציל את חייו. חלומו של עמוס היה להיות חקלאי, עם הקטיעה הבין מיד שהוא חייב "לשנות סוויץ" ולהמשיך קדימה". יום לאחר קטיעת רגלו התיישב במיטתו והחל לנגן בבללייקה ולעשות שמח למול עיניהם המשתאות של צוות ביה"ח. "הורידו לו רגל וממה הוא כל כך שמח?" לאחר החלמתו הועבר ל"בית הספר דג'אני" שביפו. במקום זה נאספו כל נכי המלחמה שהחלימו פיזית מפציעותיהם ובבתי החולים לא יכלו לעזור להם עוד. הם היו בריאים פיזית אך נותרו קטועי אברים. המערכת עדיין לא ידעה כיצד להתמודד עם נכים ובודאי שלא היה לה כל ניסיון וידע שיקום מהו. למקום הובאו אוטובוסים שיעמדו לרשותם אם ירצו לטייל או סתם לצאת לבלות. הובאו גם כל מיני בעלי מקצוע כדי שאם ירצה מי מהנכים להעסיק עצמו במשהו יוכל. עמוס היחיד שבחר להעביר את זמנו עם מסגר. מסגר זה היה הראשון שבנה לו פרוטזה מפחי אלומיניום וברגים ללא כל ידע וניסיון בתחום. עמוס הצליח להיעמד על הפרוטזה המאולתרת ולפסוע כמה צעדים, הרעש היה נורא, "כמו של ערימת פחים מהלכת". כבר שם הבין שהוא חייב ללמוד. החל ללמוד כדי לשפר את ציוניו בבחינות הבגרות. בחיפוש אחר עתידו ניגש למכרז עבודה בחברת "קורות" והתקבל. תוך כדי עבודתו במקורות החל ללמוד לימודי ערב ברח' המסגר בתל אביב מטעם אוניברסיטה העברית בירושלים והשלים תואר ראשון בכלכלה. ב"מקורות" החל כמזכיר אזור הדרום, עבר למטה הארצי של החברה עד שהתמנה לסמנכ"ל מקורות. בתפקיד זה עבד עד 1991 ופרש לגמלאות. לאחר פרישתו נשאר במל"ח (מינוי לשעת חרום) באותו תפקיד עוד מספר שנים. עמוס היה ממקימי ארגון נכי צה"ל וכבוגר האוניברסיטה היה ממייסדי התקנון הראשון של הארגון.