משה דוד מאייר, ירושלים 18.10.2015
משה דוד מאייר נולד ב- 1931 כתאום לאחותו אהובה ליבה בכפר אילונסו שבצ'כיה, למשפחה חרדית עם 6 ילדים וסבא וסבתא. בכפר הי מעט מאוד יהודים, למדו בבי"ס עם הגויים, הייתה אנטישמיות ושנאה עצומה כלפי היהודים, ספגו מכות קשות ללא התערבות המורים. עוד לפני כניסת הגרמנים הייתה תחושה שאסון מתקרב, הגויים הכריחו את היהודים לענוד טלאי צהוב, בתיהם סומנו ודנו ביניהם על חלוקת הרכוש אחרי שיגורשו היהודים. ב- 1944 גורשה המשפחה במכות, הועלתה לרכבת שהובילה אותם לגטו ברגסס שבשליטת הונגריה. כעבור שבועיים הועברו ברכבת מסע בצפיפות נוראית לבירקנאו. בסלקציה הופרדו התאומים מההורים. דוד ואחותו הועברו לבלוק של בית החולים. היו התאומים הראשונים בבירקנאו. זוכר שיותר משלושה ימים רק בכה עד שכלו כוחותיו. כל הילדים שהגיעו למחנה נשלחו באותו יום עם הזקנים והחולים לכבשנים אל מותם. דוד נשלח לבלוק הגברים ואהובה לבלוק הנשים, מאז לא נפגשו אלא רק לאחר השחרור. לאחר שקועקע המספר על ידו חשב כי זו תהיה תעודת הביטוח שלו להינצל בחיים. משוכנע כי האמונה בדת ובאלוהים הצילה אותו, התפלל יום יום לאלוהים שיציל אותו ואת משפחתו. עבר בדיקות רבות וניסויים, זריקות לעיניים שגרמו לו לטשטוש הראיה, טיפות לעיניים, בדיקות דם, צילומי רנטגן, מדידות וסימונים של כל חלק בגוף אלוהים יודע בשביל מה. ב- 1945 שוחררו בירקנאו ואושוויץ, דוד עבר לאושוויץ ונשאר שם עוד כשלושה חודשים במחנה, שם פגש לראשונה את אהובה אחותו. אז גם הבינו שנשארו לבדם בעולם. הועברו ברכבת לקטוביץ' שבפולין ומשם לבוקרשט שברומניה, דוד הצטרף לקיבוץ "חפץ חיים" שהוקם ברומניה על ידי תנועת פא"י (פועלי ארץ ישראל), למדו תורה ועבדו בחקלאות כהכנה לעליה לארץ. ב- 1946 עלה ארצה באוניה "מקס נורדאו" והגיע לפנימיה בירושלים ולמד בישיבה במשך 4 שנים. החל לעבוד כחייט, בהמשך עבד ככורך ספרים ולבסוף עבד כ- 28 שנים בליטוש יהלומים. הקים משפחה עם ציפורה הולידו ארבעה ילדים ולהם נכדים ונינים רבים. כיום משמש כמשגיח כשרות ב"מלון המלך דוד". דוד מתגורר בירושלים. אחותו אהובה שהגיעה לארץ שלוש שנים אחריו הקימה משפחה וילדה 2 ילדים. היום גרה בבני ברק. את שעבר על אחותו אהובה לא יודע ולא דיברו על כך ביניהם מעולם.