משה בוקעי, תל אביב 18.3.2010
64% . גרוש + 2. + 5 נכדים.
נולד ב 1936 בתל אביב. בשנת 1953 התגייס לחיל האוויר ושירת כטייס. במבצע סיני נשלח במטוסו אל הכוח שצנח במיתלה בפיקודו של רפול על מנת להעביר לכוח מפות וציוד חשוב שנשכח. לאחר שנחת בקרבת הכוח והשלים את המשימה העמיס על מטוס הפייפר פצוע מהצניחה והחל להאיץ לקראת המראה. בדיוק בזמן ההמראה נפגע מטוסו מאש מטוס מיג מיצרי, המטוס נידלק מיד. משה בלם את המטוס וחילץ עצמו כשכולו בוער. מיד שב למטוס כדי לחלץ את הצנחן הפצוע שהחל לבעור אף הוא. בעזרת רופא וחובש שבאו לעזור בחילוץ הצליח לחלץ את הפצוע. במהלך החילוץ נפצעו גם הרופא וגם החובש. את שלושתם פינה משה כשהוא גורר אותם אחד אחד לואדי קטן מרוחק מהמטוס הבוער. רק בגמר החילוץ התפנה משה לכבות את האש שאחזה בו. משה נכווה בכל גופו שהיה מלא ברסיסים. על פעולת חילוץ זו הוענק לו צל"ש רמטכ"ל (משה דיין). בשנת 1973 הומר הצל"ש לעיטור העוז. משה שכב בבתי החולים קפלן, תל השומר ורמב"ם בהם עבר ניתוחים רבים להשתלות עור. כעבור כשלושה חודשי אשפוז שוחרר מהצבא בניגוד לרצונו. משה נלחם לחזור לצבא ולטוס, רק בשל הצל"ש שקיבל הסכימו להחתימו לקבע והחזירוהו לטייסת 100 בה שירת לפני שנפצע. עבר טיסות כשירות רבות עד ששב לכשירות מלאה. בהמשך שירותו לקח חלק בפעולות תגמול רבות כששימש כחפ"ק מהאוויר וכממסר קשר לכוחות שעל הקרקע. בשנת 1962 השתחרר מהשרות והמשיך במילואים לטוס על דקוטות. באזרחות עבד כטיס בחברת הסרטה, כטייס ריסוס בחברת מרום, כטייס באל על. בין השנים 1965 עד 1969 עבד כטייס ב"איסט אפריקן" חברת התעופה הלאומית של קניה, אוגנדה וטנזניה. בשנת 1969 שב לחברת אל על. לאחר זמן קצר עבר לחברת ארקיע שם שימש כטייס עד שנת 1985. למד באוניברסיטה ניהול כח אדם ויחסי עבודה. בטכניון למד מנהל בתי מלון וירד לאילת לנהל את מלון אלמוג- ים. 5 שנים שימש מנהל ביטוח חיים של חברת "מנורה". בשנת 1992 הקים בשותפות עם טייס נוסף את חברת התעופה האזרחית לכדורים פורחים "כנפי ישראל". החברה פעלה עד שנת 2005 ונסגרה בגלל "פוליטיקה" עקב היותו חתום על "מכתב הטייסים". כיום משה הוא פנסיונר, את זמנו הוא ממלא בפעילות התנדבותית כחונך של קבוצות נערים. לאחר הפציעה הוכר כנכה 19% למרות שנכווה בכל חלקי גופו שהיה מלא ברגים ומסמרים. לפני כמה שנים הוכר משה כהלום קרב מאז פציעתו במבצע סיני ואחוזי נכותו הועלו ל 64%.