מיראי וסעיד גטאס וילדיהם שרבל, אילי וג'ואל, טבריה 22.10.2006
סעיד נולד ב- 1964 בקליעה, בכפר כ- 7000 תושבים נוצרים. בן 15 הצטרף לצד"ל. בתחילת דרכו השתייך ליחידה מובחרת המאבטחת את סעד חדאד בגזרה המזרחית. בשנת 1982 עם כניסת צה"ל ללבנון עבר לנבטיה. בשנת 1984 פיקד על יחידה מובחרת שהתמחתה בהסתערבות, תפיסה ועצירה של מחבלים פלסטיניים בכפריהם. עבר קורס קצינים בארץ וסיימו בהצטיינות. בשנת 1986 נפצע ליד בינת ג'ביל. ב- 1988 עבר קורס מפקדי פלוגות ופיקד על שני מוצבים "הדסה" ו"ולנסיה". משנת 1990 עד 1997 פיקד על כל קורסי הפיקוד, מפקדי כיתות, קצינים ומפקדי פלוגות באליקים. בשנת 1990 נפצע שוב. בסיום התקופה שימש כסמג"ד בדרגת רב סרן בגזרה המזרחית. בשנת 2000 נסוג צה"ל מלבנון, סעיד הגיע לארץ עם משפחתו כשהוא מותיר מאחוריו את הוריו ואחיותיו, את הורי אשתו ואחיותיה. לאחר הנסיגה הכל נגמר באחת. זה תסכול עצום. "אנחנו חיילים, אין לנו מקצוע, אנחנו יודעים רק להילחם" הרגע הקשה ביותר עבורו היה מעבר גדר הגבול לישראל. נלקח ממנו נישקו האישי, ממפקד נערץ על חייליו הפך לאחד מהם ללא כל יכולת לעזור למרות האחריות שחש כלפיהם. כיום עובד בחברת חשמל. ילדיו מתחנכים בקיבוץ אפיקים. יומיים בשבוע מטפל סעיד ביוסוף חורי הנכה שהיה מחייליו.