ישראל כהן, רמת גן 17.11.2008
100% פלוס. נשוי +2.+ 5 נכדים.
נולד ב 1932 ברעננה. בשנת 1951 התגייס לצה"ל ושירת כמפקד פלוגת חי"ר. ב1954 השתחרר מצה"ל ועלה לצפון מטעם הסוכנות להדריך חקלאות קבוצת עולים מרומניה, מרוקו והודו. בשנת 1959 החל לעבוד כנהג בקואופרטיב דן . שמש כנהג דן בקו עירוני וכמורה דרך ומדריך טיולים. במלחמת ששת הימים ב1967 גויס לפקוד מרכז בתפקיד מפקד גדוד חי"ר בדרגת רב סרן. כוחותיו לחמו בצבא הירדני והדפו אותו מזרחה וכבשו את קלקיליה וכפרי הסביבה. לקראת סוף המלחמה נפצע ישראל קשה מאוד כשמטען התפוצץ בידיו בכפר דיר שריף שליד ג'נין. אש שנורתה לכיוונו פגעה בו ובמטען שבידיו ופוצצה אותו עליו. כתוצאה מהפציעה איבד ישראל את שתי ידיו ועין וכל גופו התרסק. לדברי פרופסור שיבא בביה"ח תל השומר, נחשב ישראל לפצוע הקשה ביותר ממלחמת ששת הימים, שנשאר בחיים. כארבעה חודשים שכב בבי"ח מבלי יכולת לראות ולשמוע כשהוא מאבד את הכרתו לסירוגין, זיהום קשה התפשט בכל גופו שלא הגיב לתרופות האנטיביוטיות ואיים על חייו. לאחר שהתאושש הועבר למחלקת השיקום. כעבור מספר חודשים עזב את השיקום עם שתי פרוטזות לידיו ופרוטזה בעין ושב מיד לעבודתו בקואופרטיב דן. מאחר וראייתו נפגעה קשה וללא שתי ידיים נבצר ממנו לנהוג באוטובוס. קיבל אישור מיוחד לעשות רישיון נהיגה. אך נאלץ לשנות כיוון. לקח על עצמו את תיק הרווחה בחברה ובמקביל יצא להשלים את בחינות הבגרות, את לימודיו המשיך במסלול כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר־אילן. את התואר סיים בהצטיינות. יתרה ואף הוצע לו להמשיך באקדמיה, אך בחר לחזור לעבודה בדן. בזכות חריצות, מעוף, שכל ישר ועיקשות, התקדם כהן בסולם הניהול בדן עד לתפקיד של סגן מנהל אגף מחקר, פיתוח ובקרה, ישראל אף זכה בתואר ‘עובד מצטיין ארצי'. לאחר מלחמת יום הכיפורים לקח מהעבודה חופשה של ארבעה חודשים ללא תשלום, ועבר בין בתי החולים ומחלקות השיקום, לתמוך ולעודד את הפצועים והנכים החדשים.