חגי וורנר, קיבוץ רמות מנשה 10.11.2008
100% פלוס. פרוד + 2.
נולד ב 1953 ברמות מנשה. ב 1971 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל. נפצע קשה ביותר במלחמת ההתשה ב1974 בעת פעולה מבצעית בחרמון הסורי. עוד 8 חיילים נפצעו באירוע זה. חגי נפצע אנושות מכדור שחדר לראשו נחשב כמת. הרופא סירב לפנותו במסוק החילוץ כי קבע שהוא כבר מת. בהגיעו לבית חולים רמב"ם ציוו הרופאים שלא לטפל בו ולטפל בפצועים האחרים מפני שלא נתנו לו כל סיכוי לחיות. רופא אחד שבני משפחתו גרו בקיבוצו של חגי סירב לקבל את הוראת מנהל המחלקה והתעקש לנסות ולהצילו. הניתוח ערך שעות רבות, חגי איבד את עין ימין וכל צדו השמאלי בקושי תיפקד. שלושה שבועות שכב ללא הכרה במחלקת טיפול נמרץ. משהתעורר ומצבו השתפר הועבר לשיקום בבית לוינשטיין שנמשך שנה תמימה. לאחר השיקום שב לקיבוצו. חגי שב לעבוד ברפת בעקשנות הראויה לציון ולא נתן לעצמו הנחות. מדי יום השקים לעבודה "מ 5 בבוקר עד צאת החמה, זה היה השיקום הכי טוב" למרות הפציעה הקשה ערך טיולים רגליים בארץ ובסיני, וטיולי אופניים. הקים משפחה עם חברתו שסעדה אותו כל זמן פציעתו והוליד שתי בנות. לאחר 4 שנים ברפת עבר לעבוד במפעל המייצר מדי מים בקיבוץ דליה בו התמיד במשך 9 שנים. שב לקיבוצו ועבד 3 שנים בנוי. במשך השנים עקב פציעתו הקשה סבל מכאבי תופת ומהתקפי זעם מה שפירק את המרקם המשפחתי ואילץ את חגי להיפרד מאשתו. לפני כחודש עבר חגי ניתוח בראשו להחלפת הפלטה המכסה ומגנה על מוחו. כיום משתקם חגי מהניתוח במרכז ריפוי בעיסוק בקיבוץ גן שמואל. " אינני מוותר לעצמי אף פעם, בשבילי זו מלחמת הישרדות יומיומית עד סוף חיי"