דידיה גוטל

דידיה גוטל,  אלפי מנשה 10.8.2012

55%.   נשוי +3, +2 נכדים.

נולד בצרפת ב 1944. בשנת 1962 עלה ארצה לבדו ובשנת 1963התגייס לצבא ושרת בנח"ל מוצנח. בתום שירותו הצבאי הלך ללמוד באוניברסיטה העברית עבודה סוציאלית. מלחמת ששת הימים קטעה את שנת לימודיו השנייה. בתקופת ההמתנה לפני פרוץ המלחמה גויס לחטיבת הצנחנים שהייתה אמורה לצנוח בעורף הכוחות המצריים. עקב הצלחת המהלומה האווירית על המצרים סופחה חטיבתו לפקוד מרכז והוצבה בירושלים. ביום השני למלחמה הוטלה על החטיבה המשימה של כיבוש מוצב גבעת התחמושת שהוקם ע"י הירדנים כדי לשלוט על הכביש להר הצופים, ובכך ליצור מעבר קרקעי מאובטח בין העיר העברית למובלעת הר הצופים. כבר בתחילת הקרב עם כניסת הצנחנים לתעלות המוצב נפגע דידיה מכמה קליעי מקלע כבד שקרעו את זרועו השמאלית. דידיה ששימש כחובש תידרך את חברו כיצד להתקין את חוסם העורקים שהציל את חייו. כשבע שעות שכב בתעלה לצד ועל כמה מחבריו הפצועים כשהוא מאבד דם רב. רק בתום הקרב וכיבוש המוצב החלו בפינוי ההרוגים והפצועים. דידיה התפנה בכוחות עצמו לתאג"ד. ומשם לבית החולים הדסה עין כרם.  לאחר כמה שבועות של שיקום שב ללימודיו אותם השלים ב 1969. בתום לימודיו התגייס לצבא הקבע ושירת כקצין בריאות הנפש בחטיבת הצנחנים עד 1971. עבר לבסיס טירונים ברפיח של השריון ושימש כקב"ן עד 1974. במשך שנה שימש כקצין ניהול של בריאות הנפש במפקדת קצין רפואה ראשי. בשנת 1975 עזב את תחום הרפואה ושימש כראש לשכת מפקד יהודה ושומרון. בהמשך שימש כקצין העיר אשקלון. משנת 1979 עד 1985 שירת במרכז תעסוקת עובדי צה"ל בדרגת סא"ל. בשנת 1985 פרש לגמלאות מצה"ל. במשך 25 השנים הבאות עבד בשרות המדינה במס הכנסה והתקדם עד לדרגת ממונה מפקח ראשי. דידיה חש גאווה גדולה על הזכות שנפלה בחלקו לשרת את מדינת ישראל ולהיפצע בקרב על הגנת  המולדת. על חלקו בקרב על גבעת התחמושת בו נפלו 36 מחבריו הוענק לדידיה "עיטור המופת" מידי הרמטכ"ל רב אלוף דוד אלעזר.