דוד כהן, הרצלייה 6.5.2009
100% פלוס. נשוי + 4. + 4 נכדים.
נולד ב 1949 במרוקו. עלה ארצה ב 1964. ב 1968 התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה כקצין הנדסה. בתום שירותו הסדיר המשיך כקצין בקבע עם תכניות עתידיות לקריירה צבאית. מלחמת יום כיפור שנת 1973 תפסה את דוד בקריה בתל אביב שוקד על כתיבת תורת "צליחת מכשולי מים" תחום בו עסק והתמחה. דוד עזב ללא אישור מפקדיו את הקריה והצטרף אל חבריו לגדוד הצליחה שירד לסיני לקראת צליחת התעלה. תחילה מונה לקצין מבצעים. לקראת הצליחה עצמה מונה למפקד פלוגת דוברות צליחה והוביל את פלוגתו על ציודה תחת אש תופת אל גדות התעלה אל נקודת הכינוס בחצר של מעוז "מצמד". חצר זאת זכתה לשם "חצר המוות" לאחר שבה התכנסו כל כוחות ההנדסה לקראת הצליחה טווחה בצורה מדויקת על ידי הארטילריה המצרית וספגה הפצצות כבדות ממטוסים מיצריים שהסבו אבדות כבידות בקרב כוחותינו. השקת הדוברות וחיבורן האחת לשנייה כדי ליצור גשר המאפשר מעבר כוחות שריון ורגלים ארכה יום שלם והתבצעה תחת אש תופת, הפגזות והפצצות מהאוויר ללא הפסקה גרמה להרוגים ופצועים רבים. פגז מיצרי שהתפוצץ קרוב לדוד פצעו אנושות וקטע את שתי רגליו במקום. דוד פונה על גבי טנק שחילץ אותו משדה הקרב, ועל גבי זחל"ם שפינהו עד לבית החולים שברפידים. מששבה הכרתו מצא עצמו בבי"ח איכילוב רק אז נודע לו על המצב הקשה בו הגיע לטיפול נמרץ. היה נתון בסכנת חיים מהנמק ומהזיהום שהתפשט בגופו בין היתר מפני שקיבל מנות דם שאינן מתאימות לסוג הדם שלו. עבר ניתוחים מדי יום כדי לחתוך ולהוריד את האזורים שנמקו מהזיהום בניסיון לעצור את התפשטות הנמק. רק כעבור למעלה מחודשיים יצא מכלל סכנת חיים והועבר לשיקום בתל השומר. החודשיים האחרונים בהם נע בין החיים למוות חידדו אצל דוד את הפרופורציות, את חשיבות ערך החיים ועיצבו את רוחו ואת פילוסופיית חייו כהכנה לקראת המלחמה על החזרה לחיים נורמאליים. "אינני נכה, אני פצוע" נוהג דוד לחזור ולהדגיש. לאחר שחרורו לביתו שבחיפה ניסה להשתלב בעבודה בבנק לאומי. כעבור כמה חודשים החליט לעזוב את אזור חיפה מפני שאינה מסבירת פנים מבחינה טופוגראפית לנכים, בגלל עליות וירידות רבות המקשות תנועה על כיסא גלגלים. עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית עבר להרצלייה המישורית יותר והחל ללמוד משפטים. במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים להתאים לו פרוטזות אך כולם נכשלו תוך שהם גורמים לדוד כאבי תופת ותסכול עצום. בארץ לא הצליחו להתאים לדוד פרוטזות מפני שהקטיעה שלו נחשבת לגבוהה מאוד ואין כמעט אפשרות להתקין פרוטזות כשאין גדם מתאים באורכו וצורתו. לימודי המשפטים נקטעו בשנת 1977 כשנשלח סוף סוף לארה"ב לבית חרושת שהתמחה בהתקנת פרוטזות לנכים של הצבא האמריקאי. מאמריקה שב ארצה עם פרוטזות מתאימות מה שמיד העלה את המוטיבציה אצל דוד לחזור למסלול לימודיו. אך נדרש להתחיל את לימודי המשפטים מהתחלה . עזב את הלימודים והחל לחפש עבודה. ב 1978 נקלט דוד בחברת "ישראכרט" והחל כפקיד זוטר. כיום משמש כסמנכ"ל ישראכרט". דוד עוסק בספורט מאז פציעתו: בצלילה ובשחייה. בשנת 1976 יצג את ישראל באולימפיאדת לונדון לנכים בשחייה וזכה במדליית כסף ושתיים מארד. את אחת המדליות העניק על צווארו של דוד גנרל מיצרי שנטל חלק במלחמה ההיא והתכבד בהענקת מדליות למנצחים.