אפרים רייכנברג, באר שבע 21.7.2015
משה נולד ב- 1927 בעיר פאפא שבהונגריה אח למנשה שנולד ב- 1926, במשפחה 7 ילדים, סבים וסבתות מצד אביו ומצד אמו, דודים ודודות. ב- 1931 עברה כל המשפחה לבודפשט. ב- 1944 נשלחה כל המשפחה לאושוויץ. ברמפה המפורסמת ד"ר מנגלה "שאני חב לו את חיי" הפריד את משה ואחיו מנשה עקב הדמיון הגדול ביניהם חשב אותם לתאומים זהים. את כל המשפחה הענקית שלח למשרפות. "הקושי לקבל את הידיעה שהעשן הזה שעולה מהארובה אלה כל משפחתך", אי אפשר לעקל את זה. שעות עמדו עירומים לאחר שכל בגדיהם נלקחו. מרגע שקועקע המספר על ידם קיווה ,שמעכשיו יש לי שם B-1056. מנשה ניסה כמה פעמים להתאבד ומשה ניסה לשכנע אותו שאם הוא יתאבד גם הוא לא ישרוד. חיו את הרגע. כל הזמן נעלמו סביבם ילדים, נערים ומבוגרים, היה ברור לאן כולם נעלמו. בביתן שלהם שהו כ- 100 ילדים ונערים בגילאים 3-31. כל יום היו מסדרי זיהוי ונקראו על ידי המספר על היד. אין יותר שמות. "הקעקוע נתן לי תקווה ותעודת ביטוח קטנה להישרדות". ב- 1945 שחררו הרוסים את המחנה. חודשיים שוטטו משה ומנשה עד שהגיעו לפראג, מנשה אושפז בבית חולים עקב סיבוכים מהניסויים במיתרי הקול ובדרכי הנשימה, לאחר כשנה נפטר. משה החליט לשנות את שמו לאפרים כמצבה לאחיו על פי ברכת יעקוב ליוסף בתורה בה מוזכרים יחדיו אפרים ומנשה. ב- 1948 עלה ארצה ומיד התגייס לצבא הצעיר לגדוד העמק במלחמת השחרור. הקים משפחה הוליד שני ילדים וב- 1958 הגיע לבאר שבע מאז מתגורר בה עד היום. בטכס יום השואה 2015 היה אפרים ממדליקי המשואות.