אל שווימר (מח"ל), תל אביב, 18.5.2006
נולד ב 1917 בניו יורק, ארה"ב. סיים לימודי אווירונאוטיקה והוסמך כמכונאי תעופה ומהנדס טיס. קיבל רישיון טיס מרשות התעופה הפדרלית בארה"ב. עבד כמהנדס טיס בחברות התעופה הגדולות באמריקה Boeing, Douglas, TWA . ב 1941 בתחילת מלה"ע השנייה שירת כמהנדס טיס בחיל האוויר האמריקאי וכאיש צוות במטוס הפצצה ותובלה. ב 1945 בתום המלחמה שב לחברת TWA. ב 1947 עזב את עבודתו והתנדב לסייע ל"הגנה" במציאת מטוסים טייסים ומכונאים לעזרת המדינה שבדרך. כדי להסוות את פעולות הרכש המסועפות הקים בקליפורניה חברת תעופה. החברה קנתה מטוסים מעודפי המלחמה, שיפצה אותם והבריחה אותם לישראל דרך צ'כוסלובקיה. כמו כן רכש 4 מפציצי B17 ("מבצרים מעופפים") שבדרכם לארץ הפציצו את קהיר. האנשים והציוד שהוברחו לארץ על ידי שווימר היוו גורם מכריע בניצחון במלחמת השחרור והיו לשלד עליו קם חיל האוויר. הוא הוכרז כ"מבוקש" על ידי שלטונות ארה"ב בעוון הברחת מטוסים לישראל בניגוד להוראות האמברגו האמריקני למשלוח ציוד לחימה לישראל. ב 1948 נימלט מארה"ב ועלה ארצה במסגרת מח"ל. במלחמת השחרור שרת כראש להק אוויר והיה ממקימי החיל. ב 1949 למרות צו המעצר שעמד נגדו שב אל לארה"ב, הואשם בבגידה ונישפט. אל נמצא אשם, נקנס ב 10000 $ ששולמו על ידי הסוכנות היהודית, כמו כן נשללו ממנו כל זכויותיו האזרחיות לצמיתות. (לאחר 51 שנים קיבל חנינה מהנשיא קלינטון). לאחר המשפט הקים אל חברת תעופה ומוסך לתיקון ותחזוקת מטוסים. במוסך זה שיפץ ושלח (הפעם באורח חוקי) לישראל 26 מטוסי "מוסטנג" שהיו מטוסי הקרב העיקרים של חיל האוויר. ב 1951 התבקש אל על ידי דוד בן גוריון להקים מפעל דומה בארץ. ב 1952 נענה אל לקריאה, עלה ארצה עם 10 אנשי צוות והקים את "המכון הממשלתי לבדק מטוסים" שלימים הפך לתעשייה האווירית. בשנים אלו יצרה התעשייה האווירית מטוסים אזרחיים, מטוסי קרב וטילים. ב 1978 סיים את תפקידו כמנהל כללי של התעשייה האווירית ושימש במשך שתי קדנציות כיועץ לראש הממשלה בנושאי טכנולוגיה ותעשייה. ב 2006 חתן פרס ישראל תשס"ו על מפעל חיים.