משענת זרה
"מה שלום אמא היום"? שואלת הבת את מלאטי המטפלת מנפאל, "מצוין" עונה המטפלת במבטא זר אחרי שהצליחה לגייס את כל אוצר המילים הידוע לה בעברית. האם יושבת בצד שומעת, אך לא מתערבת בשיחה, הרי השאלה לא הופנתה אליה. וכך בהכנעה מקבלת האם את הדין ומתרחקת עוד ועוד מהקרובים לה ביותר מהמשפחה. סידרת צילומים זו מצביעה על תופעה יחסית חדשה בארצנו אשר החלה בצורה לא לגאלית ועם השנים הלכה והתמסדה והפכה למרכיב חשוב באיכות חיינו. בשנים האחרונות אנו עדים לסוג חדש של עובדים זרים. לא עובדי בניין, לא סוללי כבישים, ולא חקלאים. המטפלים הסעודיים הזרים. הם הגיעו ממדינות שונות, הרחק מעבר לים. בעלי דתות שונות ומנהגים אחרים, דוברים שפות שונות, בעלי מקצועות מגוונים אשר החיפוש אחר פרנסה ועתיד מבטיח לילדיהם, הרחיקם למשך שנים מילדיהם, בני זוגם ומשפחתם והביאם אל "ארץ הקודש" (כפי שהם מכנים זאת), אל סף ביתנו, אל משפחותינו. מביאים עימם סבלנות, מסירות, הבנה, ורגישות, נאמנות ונתינה אין קץ. מהר מאוד הם נהיים לחלק מהמשפחה והופכים לקרובים ביותר לאנשים היקרים לנו אותם הם סועדים. על פניו נראה לנו הסידור מצוין. הם מטפלים במסירות ובסבלנות אין קץ, דואגים לכל מחסור ודרישה. ואנחנו נתנו מענה לאדם הקרוב לנו ביותר הנזקק לסעד. אך מה עם המטופלים עצמם? האם גם הם מרוצים כמונו מהסידור ומה זה אומר עלינו כחברה?
2013